חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ע"א 6150/05

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
6150-05
7.7.2005
בפני :
1. מ' גל
2. י' צבן
3. א' אפעל-גבאי


- נגד -
:
אברהמי יחיעם
עו"ד ע' אגרון
:
כלל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד ע' לוי
פסק-דין

המערער, נהג משאית במקצועו, יליד 20.1.56, נפגע בתאונת דרכים ביום 10.4.01, דהיינו - כאשר היה בגיל 45. הפגיעה היתה בברך  והוא סבל מכאבים ומאי-יציבות קלה. המומחה הרפואי מטעם בית המשפט קבע למערער עשרה אחוזי נכות רפואית בתחום האורתופדי ועוד נכויות זמניות לפרק זמן של כתשעה חודשים.

לטענת המערער, הפגיעה גרמה לכך שהוא איננו מסוגל להמשיך ולנהוג במשאיות מן הסוג שבהן נהג בעסקו, ולכן יש לקבוע את נזקיו בהתאם לגריעת כושר השתכרות גבוהה יותר. כדי לתמוך טענתו זו הוא ביקש למנות מומחה נוסף, בתחום הרפואה התעסוקתית. בית המשפט קמא, בהחלטתו מיום 15.7.04, דחה את הבקשה למינוי מומחה רפואי כאמור, ובערעור שלפנינו מבקש המערער לתקוף החלטה זו, לאחר שבית משפט קמא נתן את פסק דינו וקבע את סכומי הנזקים בלא להיזקק כאמור למומחה בתחום התעסוקתי.

נימוקיו של בית משפט קמא שלא למנות מומחה רפואי נוסף התמקדו בכך שהנזק שנגרם למערער הוא נזק קל. לגישתו, המערער פרש את טענותיו לפני בית המשפט, ומכיוון שהוא המכריע בשאלה התיפקודית, אין צורך להיזקק למומחה תעסוקתי שיחווה דעה בנושא.

בא כוח המשיבה מתנגד למינוי מומחה בתחום התעסוקה, זאת מהנימוקים שפורטו ע"י בית משפט קמא, והוא אף הוסיף וטען היום לפנינו, כי למעשה מינוי כאמור משמעו העברת כח השיפוט מבית המשפט לידי המומחה בתחום התעסוקתי.

אין אנו סבורים כדעת בית משפט קמא, ולדעתנו, בנסיבות התיק הנוכחי, היה מקום למנות מומחה רפואי בתחום התעסוקתי. אכן, בית המשפט הוא המכריע בשאלת שיעורה של הנכות התיפקודית, אולם זאת הוא עושה לאחר שמונחות לפניו חוות דעת של רופאים מומחים, בהתאם לתחומים השונים הרלוונטים לפגימה. הפגימה של המערער היא בתחום האורתופדי, אולם המומחה מטעם בית המשפט עצמו חזר פעמים אחדות במהלך חקירתו על כך, שיש צורך למנות מומחה רפואי בתחום התעסוקה, שאיננו תחום התמחותו. כך, למשל, בעמ' 11 לפרוטוקול החקירה מיום 6.6.04, הוא משיב שהנושא שהונח לפניו הוא מאוד ספציפי ולא בתחום ההתמחות של האורתופדים. ד"ר יצחקי אישר שם שגם לו עצמו היו מקרים דומים בעבר והוא שלח את המטופלים להערכה אצל רופא תעסוקתי. השאלה האם המערער מסוגל להמשיך ולנהוג במשאיות גדולות איננה בתחום התמחותו, ולכן הפנה המומחה את בית המשפט והצדדים לצורך למנות מומחה תעסוקתי. כדבריו: "הייתי מפנה אותו לרופא תעסוקתי כדי לבדוק אותו ולחוות את דעתו אם הוא יכול להמשיך לנהוג על משאית" (עמ' 11 ש' 15-16).

יצוין שגם הרופא המטפל, ד"ר לאו, המליץ למערער להסב מקצוע. אכן, הרופא המטפל איננו עד בבית המשפט, אולם המומחה מטעם בית המשפט נדרש לא אחת להתייחס להמלצות שקיבלו הנפגעים מהרופאים המטפלים. דווקא במקרה הזה התייחס ד"ר יצחקי, המומחה מטעם בית המשפט, בפליאה לעמדתו של ד"ר לאו, אף הוא מומחה בתחום האורתופדי, מכיוון שהענין אינו בתחום מומחיותו, אלא בתחום התמחותו של רופא תעסוקה (כדי לקצר, אנו מפנים גם לנאמר בעמ' 12 לפרוטוקול, בש' 12-15, ולהמשך הדברים שם).

במפורש, אפוא, עמד ד"ר יצחקי על כך שכדי לקבוע אם המערער מסוגל לנהוג במשאית אם לאו, נדרשת מומחיות מיוחדת נוספת, והוא איננו יכול לחוות דעתו בנושא זה. אכן, בתשובות לשאלות ההבהרה הוא אישר שהמערער מסוגל לבצע פעולות גופניות רבות, כגון להשתמש בסולם, לקפוץ ולעמוד עמידה ממושכת, אולם הוא לא יכול היה לומר את הדברים בכל הנוגע לנהיגה במשאיות, להבדיל מנהיגה ברכב קל, שלדעתו את זאת המערער כן מסוגל לבצע.

בתביעות לפיצויים בגין תאונות דרכים, מונעים, כידוע, מבעל דין להגיש חוות דעת של מומחים מטעמו, ומכאן גישת הפסיקה להקל עימו ככל הנדרש באשר למינוי של מומחים, לבל תקופח זכותו. אנו סבורים כי במקרה שלפנינו קיימת אפשרות שזכויותיו של המערער תקופחנה אם לא ימונה מומחה רפואי בתחום התעסוקתי, כדי לבחון את טענותיו לפיהן הוא איננו מסוגל לנהוג במשאיות. טעמו של בית משפט קמא על כך שמדובר בנכות נמוכה, איננו יכול להספיק. דווקא בנכויות נמוכות, כאשר הטענה היא לפגיעה משמעותית ביכולת ההשתכרות, יש צורך להיזקק למומחה נוסף, שהרי אם המערער היה נכה בדרגה גבוהה, ניתן היה אולי להסיק זאת מעצם הנכויות. מכאן הדרישה למומחיות מקצועית נוספת בתחום הרפואי, והמערער זכאי לדעתנו לכך שמומחה בתחום התעסוקתי יבחן את מצבו הרפואי ויגיש לבית משפט חוות דעת שלאורה יזקק לאחר מכן בית המשפט לשאלה התיפקודית ולגריעה מכושר ההשתכרות.

בנסיבות האמורות, הערעור מתקבל, פסק דינו של בית משפט קמא מבוטל, הדיון מוחזר אליו להשלמה כדי למנות מומחה רפואי בתחום התעסוקה. לאחר שתוגש חוות הדעת, יוכלו כמובן באי-כוח הצדדים להתייחס בהתאם להיבט הראייתי והמשפטי הנובע מהמפורט בחוות הדעת.

המשיבה תישא בהוצאות המערער בערעור ובנוסף בשכר טרחת עורך דינו בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ. ההוצאות נושאות הפרשי הצמדה וריבית מעת ביצוען. שכר הטרחה והמע"מ הוא להיום.

הפקדון שהופקד בקופת בית המשפט יוחזר למערער באמצעות בא-כוחו.

ניתן היום, כ"א בסיון תשס"ה (28 ביוני 2005).

ש ו פ ט                                ש ו פ ט                                   ש ו פ ט ת

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>